מבחנים והערכה

סיפור אורח מאת א.י. (המשיח)

הקיץ כמעט הגיע והאויר כבר היה חם. בקמפוס כבר הריחו את סוף שנת הלימודים והסטודנטים של שנה ג' כבר היו כולם עם תואר כמעט שלם ורגל וחצי בים. כולם חוץ מנועה.
היא בדיוק עברה דירה וכדי לממן את שכר הדירה מילצרה משמרות נוספות מעבר לרגילות שנתנה בבר השכונתי הקטן שבדרום תל אביב. היא סיימה את רוב העבודות ברוב הקורסים ופרט למבחנים נשארה לה רק העבודה ב"מבחנים והערכה", קורס שידוע ברמת הקושי הגבוהה שלו. נועה היתה חדורת מוטיבציה לסיים את התואר בהצטיינות ולהמשיך לתואר שני, והיא לא היתה מוכנה לתת לעבודה אחת להרוס לה את התוכניות.

לאחר השיעור בבוקר היא ניגשה לגילי, המרצה. גילי היה מסוג המרצים שכולם, או ליתר דיוק כולן, אהבו. הוא סיים את הדוקטורט שלו על חקר המוח בגיל 29, ובגיל 32 כבר היה מרצה בכיר. הקורס שהעביר אמנם נחשב לאחד הקשים, אבל גילי, בעזרת חוש ההומור והגישה שלו הצליח להפוך את הקורס לאחד האהובים בכל זאת.
"תקשיב גילי", אמרה נועה בנימה אסרטיבית, "אני צריכה לדבר איתך בקשר לעבודת גמר". גילי הסתכל עליה ושאל "יש בעיה עם העבודה? חשבתי שהכל מובן, במיוחד למבריקה כמוך". "כן, הכל מובן, אבל לא זה העניין" ענתה לו נועה באותה נימה אסרטיבית. "בסדר. תבואי למשרד שלי אחרי הצהריים", גילי ענה לה. "בעצם, תבואי למעבדה, אני צריך לפקח על איזה ניסוי".
בשיעורים הבאים נועה לא היתה ממש מרוכזת וחשבה מה תגיד לגילי.

השעה ארבע הגיעה ונועה פנתה למעבדה שבמרתף. כיאה לתחילתו של הקיץ נועה לבשה חצאית לבנה אורירית, כמעט שקופה, שהבליטה את ישבנה החטוב והשובב ואת תחתוני החוטיני שנחו עליו, וגופיה שחורה צמודה שלא השאירה מקום רב לדמיון. למרות שהיה לה חזה גדול יחסית נועה לא ממש אהבה חזיות והעדיפה ללכת בלעדיהן. מבעד לבד הגופיה הדקיק צורת שדיה העגולים נראתה היטב ופטמותיה הקטנות בלטו בשובבות.

"גילי? אתה כאן?" שאלה נועה כשנכנסה למעבדה. מסביב היה שקט ונועה שמעה רק את ציוצי החולדות שבכלובים. גילי סגר את מסך הלפטופ שלו וקרא לה. "כן נועה היקרה, מה הבעיה עם העבודה?". נועה הלכה בעקבות הקול ומצאה את גילי יושב מאחורי שולחנו. "תראה גילי..." התחילה להגיד, "את יכולה לשבת נועה, זה עולה אותו כסף ושילמת כבר את שכר הלימוד...". נועה התיישבה וידעה שגילי מסתכל בשדיה יותר מאשר בפניה. "אתה שומע" החלה לומר, "בדיוק עברתי דירה, ואני עובדת כל השבוע בבר כדי לשלם את שכר הדירה... כמעט ואין לי זמן לסיים את העבודה". גילי הקשיב בשקט וענה "אני מבין. אז מה את בדיוק רוצה שאני אעשה בעניין?". נועה הסתכלה בו ואמרה "לא יודעת... אתה המרצה. אולי תתן לי דחייה או משהו". קול החולדות נשמע היטב ברחבי המרתף. נועה לא סבלה את המעבדה הזו מאז שהחלו הניסויים בחיות.
"תראי נועה", אמר גילי, "את סטודנטית מצטיינת, ואת לא הראשונה שעובדת במקביל ללימודים... את יודעת שלא נהוג לתת דחיות במקרים כאלה".
"גילי אתה לא מבין... אני לא יכולה לתת לקורס הזה להרוס לי את הממוצע" אמרה נועה כשדמעות מתאספות בפינות עיניה הגדולות. "תראי.. יכול להיות שאפשר לבחון אותך בדרכים אחרות" אמר לה גילי. "צורות אחרות?" שאלה נועה בפליאה כשניצוץ של תקווה בליבה. "נגיד.. בחינה אוראלית".
"למה אתה מתכוון?" נועה לא הצליחה לרדת לסוף דעתו של המרצה הצעיר.
"אני מתכוון שתמצצי לי נועה, ונראה מה אפשר לעשות".
נועה ישבה בשקט בכיסא שמול השולחן ולא ענתה. כעבור כדקה בערך קמה ממקומה והתקרבה לגילי. "בסדר" אמרה וירדה על ברכיה בין רגליו של גילי. בעדינות, אך במיומנות, פתחה את אבזם חגורתו ואת מכנסיו, והפשילה את תחתוני הבוקסר שלו. נועה הופתעה לגלות את הזין של גילי עומד איתן וקשה, והופתעה מגודלו ורוחבו. לרגע הטילה ספק במיומנות המציצה שלה.
"קדימה" אמר גילי, "הממוצע בורח לך".

נועה החלה מלקקת את הזין הקשה מלמעלה למטה, ומלקקת את הביצים. היא החלה להכניס אותו לפהי, בהתחלה מוצצת רק את הקצה ומלקקת את הכיפה בלשונה, ולאחר מכן מכניסה אותו עמוק יותר לפיה. גילי השעין את ראשו לאחור וגנח "זאת כנראה לא הפעם הראשונה שלך..". גילי לא ידע שהמוניטין של נועה התבסס בעיקר על כישורי המציצה שלה.
היא הכניסה את הזין כולו לפיה ומצצה בשקדנות. גילי תפס בשיערה ודחף את ראשה כלפי מטה. נועה נחנקה קלות אך המשיכה במלאכת המציצה אותה אהבה כלכך. גילי נעמד והחל מזיין לה את הפה, דוחף את הזין הקשה עמוק לתוך גרונה. נועה החלה להרגיש את הרטיבות המוכרת בין רגליה ושלחה יד לעבר הכוס והחלה לאונן. גילי הוריד את גופיתה והופתע לראות את שדיה הגדולים חשופים. הוא זיין לה את הפה בכח ונועה נאבקה לאויר. "אתה חונק אותי" ניסתה לסנן מבין שיניה כאשר הזין הקשה נתחב עמוק לתוך פיה. "תשתקי זונה ותמצצי" ענה לה גילי. הוא נאנה בקול רם יותר וכבר היה קרוב לגמור. נועה הרגישה זאת והמשיכה למצוץ בלהט. לפתע, ללא אזהרה מוקדמת ומוקדם יותר משציפתה לכך, החל גילי לגמור וירה מטחים של זרע הישר לתוך גרונה. פיה התמלא בשפיך וגילי לא הפסיק אלא המשיך לזיין את פניה. נועה ניסתה לבלוע הכל אך לא הצליחה ושפיך נזל מפיה על שדיה הגדולים.

גילי הוציא מפיה את הזין שלו, עדיין קשה, ומרח על פניה שאריות שפיך ורוק. נועה ניסתה לנגב את פניה אך הופתעה לשמוע את גילי אומר לה "אל תנגבי, לא סיימנו עדיין". נועה הסתכלה עליו מלמטה, עדיין על בריכה, מלאה בזרע חם ודביק. "תעמדי" פקד עליה, "ותסתובבי". ריח חזק של מין עמד בחלל המעבדה וציוצי החולדות נשמעו ברקע. נועה נעמדה והסתובבה לאט והרגישה היטב את החום והרטיבות בין רגליה. גילי כופף אותה על השולחן, ובמה שהרגיש כמו תנועה אחת הרים את חציאתה וקרע ממנה את תחתוני החוטיני שגם ככה לא היו עשויים מבד רב. הוא שלח יד בין רגליה וליטף את הכוס החם והרטוב שלה. "חלקה כמו שאני אוהב" לחש באוזנה תוך שהוא משפשף את הדגדגן שלה שהיה כעת רטוב ונפוח.
לפתע הרגישה נועה את גילי מנסה לחדור אליה, אך לא לכוס. הוא דחף בכח את הזין הקשה לאחוריה. נועה הרגישה כאילו מבקעים אותה לשניים כאשר הזין הקשה נכנס לפי הטבעת הצר שלה. גילי חפן את שדיה בידו ומעך אותם, תוך שהוא מחדיר את הזין עמוק יותר לעכוזה. נועה צעקה בכאב אך גילי נשאר בשלו. "שלא יברח לך הממוצע נועה" אמר לה בקול מרושע. הוא החל לזיין אותה בתחת, דוחף לתוכו את כל הזין ומועך את שדיה בכח.


נועה הרגישה כיצד גופה מסתגל לאיטו לכאב העצום, אך לא יכלה לשאת אותו. גילי גהר מאחוריה ודפק אותה בכח, מועך את שדיה, מושך בשיערה ומפלח את ישבנה הקטן. לאחר מספר דקות שזיין אותה בכח בתחת אמר לה "זה רק בגלל שאני לא רוצה סטודנטית בהריון זונה". אמר והחל לגמור שוב, ממלא את אחוריה בנוזל החם והדביק שכלכך אהבה. הוא הציף אותה בשפיך שהחל נוזל על יריכה ולאחר שגמר הוציא את הזין, ניגב אותו והתלבש.
"תנקי את עצמך, ואל תשכחי לכבות את האור כשאת יוצאת" אמר לנועה.
נועה הרגישה מושפלת לחלוטין, מלאה כולה בשפיך של המרצה הצעיר.
"גילי", אמרה בקול מושפל, "ומה עם העבודה?".
גילי הסתכל עליה ואמר "את צריכה לדבר על זה עם עמית, המתרגל. הוא מתעסק בזה." ויצא מהמעבדה.

משהו מלוכלך

זה נשמע רעיון טוב כשעידן הציע ללכת לטייל קצת בפרדס לחלץ קצת את העצמות במקום להמשיך לרבוץ בג'קוזי. כבר התחיל הסתו ככה שלא היה חם מידי אז ארזתי תיק קטן עם קצת אוכל ובקבוק יין, ויצאנו לדרך.

כפי שהאקפוזיציה מרמזת, זה היה נראה כמו רעיון טוב לולא גשם ראשון של סתו התחיל לנטוף לאחר שעת הליכה נינוחה. היורה העדין התחלף במהירות למבול, ועידן ואני תפסנו מחסה תחת אחד העצים.
(זה המקום לציין שהשימוש במילה "מחסה" הוא כנראה מופרז. מחסנו הדליל אמנם האט את זרימת הגשם אולם לא עצר אותה כליל).

"שנחזור?" שאלתי את עידן. אבל הוא הסתכל עלי וחייך. "נועה, את מאוד סקסית בגשם" הוא ציין וניגש לנשקני. הוא השעין אותי על גזע העץ ונשק ליי עמוקות. הגשם זרם מהעץ על ראשי ולתוך הנשיקה.

"עידן,קר לי. אנחנו נחטוף שפעת. בוא נחזור" ביקשתי. אבל הוא בתגובה הטיח אותי על האדמה ורכן מעלי.
"אולי תני לי לחמם אותך?" הוא הציע, תוך כדי כך שהוא משך את מכנסיי ואת התחתונים מגופי ואת בגדיו העליוניים גם כן. היה באדמה עוד שמץ חום מהיום הנעים אולם במהרה היא הפכה בוצית. עידן נשכב מעלי ונישק אותי בכל גופי. מגע לשונו החמה של עידן היווה קונטרה מרגשת לקור הבוץ ולא עבר זמן רב עד שהתחלתי להרגיש את החום המוכר מפעם בכוס שלי.
הדפתי את עידן לתוך הבוץ, נפרשתי על האדמה בין רגליו וצפיתי בזכרותו המתרוממת, כמעין פרח יפה ונדיר הפותח את עלי הכותרת שלו לצלילו של הירח. כשהיה נוקשה דיו, הרמתי את עצמי והכנסתי אותו אל תוכי. עם קצב הרוח ששרקה בינות הענפים, הנעתי את עצמי מעלה ומטה.
ידיו המלוכלות מבוץ טיילו על גופי והתעכבו במיוחד על שדיי. הוא אחז ומעך וצבט אותם ואז משך אותי אליו לנשיקה נוספת.

"תסתובבי" הוא ביקש. חזרתי אל האדמה, הפעם עם בטני כלפיה כשעידן חדר אלי מאחור. הדגדגן שלי השתפשף על פיסת תפוז שנשר על האדמה, בעוד הפטמות שלי מתחכחות בכמה זרדי ענפים. הרגשתי את הנשימה של עידן בעורפי בעוד הוא האיץ והגביר את קצב החדירה.
ביודעי שאין איש ששומע ומאזין לנו יללתי כמו חתולה מיוחמת מעוצמת התענוג. טיפות הגשם מבחוץ, התערבבו עם טיפות השפיך שהיו בתוכי והרגשתי מלאה יותר מאיי פעם. הבזקים חשמליים מכיוון הכוס התפוח שלי נתמתחו אל עבר שאר גופי והעבירו בהם רעד שהלך והתגבר עד שלבסוף נפסק בעונג מרגש.

עידן המשיך לשכב מעלי, ולאחר מספר דקות התגלגל לצידי. הוא נראה כמו יטי, עם כל הבוץ והענפים בשערו, כל גופו מוכסה בבוץ. שיערתי שהמראה שלי לא רחוק מזה במיוחד.
שכבנו על האדמה, הבטנו בכוכבים ובלבנה שעלתה בינתיים ונתנו לגשם לשטוף את גופינו. לאחר שהוא הפסיק, הנחתי את ראשי על חזהו של עידן והוא כרך את ידו סביבי.
הרמתי את עיניי לכיוונו. "אתה יודע עידן" , אמרתי, "נראה לי שבאמת אני נעשת חולה. עדיף שאני אשאר מחר במיטה כל היום". עידן חייך אלי ואמר "את יודעת נועה? נראה לי שגם אני".

תדלוק מהיר

אתם מכירים את הביטוי "צרות באות בצרורות" ? מי שאמר אותו כנראה ידע על מה הוא מדבר, אחרת אי אפשר להסביר איך קרה שבדיוק כשלא התעוררתי בזמן ביום שישי כדי להביא את האוטו למוסך שיתקנו את המחוג של המד דלק, אחותי לקחה את האוטו ואיפסה את השעון הדיגיטלי, ככה שדיי הופתעתי לגלות שנורית דלק שלי נדלקה, ועוד בדיוק בלילה שבוא החלטתי לעשות לחבר שלי הפתעה ולבקר אותו בבאר שבע.

ציפיתי שבכל רגע האוטו שלי יכבה ואני אשאר תקועה באמצע שום מקום אחרי שעברו 40 קילומטרים ושום תחנת דלק לא נראתה באופק. כבר דימיינתי איך 7 בדואים אונסים אותי כשהללויה! מעולם לא שמחתי לראות את השלט "סונול" כמו באותו לילה.

האוטו נכבה בדיוק בכניסה לתחנה. העברתי לניוטרל והתגלגלתי לכיוון המשאבות. אחח! ריחו המשכר של בנזין. המתדלק ישב על כסא ליד הביתן שלהם, עישן סיגריה ודיבר בפלאפון הוא הציץ לכיוון שלי במבט אדיש והמשיך עם השיחה. המתנתי בסבלנות כמה דקות עד שהוא הואיל בטובו לסיים ולגשת אלי.
"95 מלא בבקשה"
"מזומן או אשראי?"
"אשראי....אמממ....לא. שיט!" כרטיס האשראי אינו בארנק. חיפוש זריז בתיק מעלה חרס. סביר להניח שהוא שוכן בכיסה של אחותי החמדנית. לעזאזל. ניסיתי להתקשר ליניב אבל כהרגלו, יניב מכבה את הפלאפון כשהוא הולך לישון. מעולם לא רציתי שימות כמו ברגע זה. המתדלק האדיש הציץ מהחלון, גיחך ושאל "הכל בסדר גיברת?" כשהוא מדגיש את החיריק בגברת בכוונה.

"תראה...ממש לא נעים לי, אבל נגמר לי לגמרי הדלק ואיבדתי את הכרטיס אשראי שלי. יש מצב אולי להשאיר לך את הפלאפון או את הרשיון נהיגה בתור ערבון ואני אחזור יותר מאוחר להביא לך את הכסף?".
"מצטער מותק" הוא ענה. "אסור לנו לעשות דברים כאלה".
הישרתי אליו את המבט הכי חמוד שלי וניסיתי שוב. "אולי בכל זאת?" בקול מתוק ומתחנחן.
"אני מצטער. אולי יש לך מישהו להתקשר אלי שיביא לך כסף?"
"אז זהו שלא. אני לא מכירה אף אחד באזור. בבקשה?"
לא פסקני וחיוך זדוני עלה על פניו. שיישרף הנאצי הזה. הוא ממש נהנה מהמצוקה שלי. התחשק לי להוריד לו כאפה.
"אני אגיד לך מה. מציצה קטנה והדלק שלך עליי".
"סליחה?!"
"מה לא הבנת מותק? תבואי למשרד פה מאחורה, תמצצי לי ואני אשים לך כמה שקלים על הדלק".

זמנים נואשים מובילים למעשים נואשים. באנחה יצאתי מהאוטו והלכתי אחריו בראש מושפל למשרד. האמת, שלקרוא למשרצת פרעושים הזאת משרד תהיה הגזמה פראית. הוא התיישב על הכסא, הפשיל את האוברול שלו והוציא את הזין שלו מהתחתונים."בואי מותק, אל תפחדי. הוא לא נושך. ושגם את לא תנשכי,הא?"

מעולה. נפלתי על אחד עם חושהומור. התקרבתי אליו וירדתי על ברכיי. שמתי לב שהזין שלו כבר עמד כשהכנסתי אותו לפה שלי. התחלתי ללקק ולמצוץ בחוסר חשק מופגן.
"תקשיבי מתוקה, בקצב הזה אנחנו נישאר פה כל הלילה".

רק כדי שהסיוט הזה כבר יסתיים, הגברתי את הקצב וצירפתי גם עבודת ידיים למלאכה שלי. ליקקתי מהבסיס עד לכיפה, מסביב, למעלה ולמטה כשאני משלבת אחיזת ידיים הגונה. הופתעתי לגלות שהזין שלו קשה, ארוך ורחב, בדיוק כמו שאני אוהבת. שילבתי את טוויסט הלשון המפורסם שלי כשהוא התחיל לגנוח ואמר "איזה זונה מצוינת מצאנו פה הלילה. תמצצי כלבה קטנה...כן...תמצצי".
הפסקתי בבת אחת והיישרתי אליו מבט זועם.
"תקשיב, הסכמתי למצוץ לך אבל אני לא מסוגלת שאתה קורא לי ככה בשמות. אתה פשוט בן זונה שמנצל את המצב שלי. הלוואי שתחטוף התקף לב" וירקתי עליו.
הוא ניגב את הרוק שלי מהמכנס והתחיל להתלבש חזרה.
"אין בעייה מתוקה, אני מקווה שיהיה לך כיף ללכת ברגל לבאר שבע".
נאנחתי. הוא צדק, במצב לא השאיר לי שום ברירה.
"אני מצטערת. תחזור. תן לי לסיים".

הנאצי כחול העיניים הסתכל עלי שוב ואמר "תראי, עכשיו כבר לא נראה לי שאני כל כך רוצה. את עושה בעיות את. אולי אם תתחנני קצת אני אשקול לתת לך לגעת שוב בזין המדהים שלי".
1 וחצי בלילה. תחנת דלק נטושה באמצע הדרך לבאר שבע, ואני על הברכיים מתחננת למתדלק נאצי שירשה לי למצוץ לו את הזין. מתחננת, מנשקת לו את הנעליים, מבטיחה להיות זונה טובה כשבסוף הוא הסכים. ממש קיוויתי שהוא יסכים.
"אבל תקשיבי מתוקה, המחיר עלה. אני רוצה שתתפשטי."

המצב התדרדר מרגע לרגע. באין ברירה, הסכמתי. הורדתי את החולצה ואת החזיה, קיפלתי אותם והנחתי על הספה שורצת הפרעושים.
"גם את המכנסיים מתוקה"
הורדתי גם את המכנסיים ונשארתי בתחתונים. "בסדר בסדר, יא צנועה שכמוך. רק בגלל שקר בחוץ אני ארשה לך להשאיר את התחתונים. שלא תגידי שלא יצאתי גבר איתך. עכשיו בואי זונה יפה שלי, ותחזרי לאיפה שהיית".

ירדתי חזרה אל הברכיים והחזרתי לפי את הזין שלו. הפעם זאת הייתה עבודה קצת יותר קשה להעמיד אותו. הנאצי אחז בעורף שלי ולחש לי באוזן "תכניסי את כולו לגרון שלך. אולי זה יעמיד אותו" ודחף את כל הזין העבה שלו אל תוך גרוני. כמעט לא יכולתי לנשום ואפילו לא שמתי לב שהוא נעמד וזיין אותי בפה.

עד שהוא גמר, ובדיוק באותה שנייה הוציא את הזין מהפה שלי וריסס את החזה שלי בשפיך שלו.
"תראי איזה מזל יש לך! עכשיו את לא תצטרכי קישוט לסוכה. את כבר מקושטת לגמרי!".
הוא התלבש בזריזות ויצא שמח ושורק מהחדר. אספתי את הבגדים שלי שנפלו לרצפה והתלבשתי באיטיות. חיפשתי נייר טואלט כדי לנקות את עצמי, אבל לא היה כך שנאלצתי ללבוש את החולצה כמו שהיא, וכמו שאני.

כשלתי החוצה וראיתי אותו מסיים לתדלק את האוטו שלי. הוא הסתכל עלי עם העיניים הכחולות האלה, חייך ואמר:
"את יודעת נועה, הכרטיס אשראי שלך פה על הכסא של הנהג, אבל אני תמיד שמח כשאת באה לבקר אותי".

מוקדש ל א.י.